1המעמך ישלמנה, כמו ותהי משכורתך שלימה, או כענין לא היתה מהמלך. יאמר לאיוב האם משלך או בעצתך ישלם האל רעה או טובה:2כי מאסת בתוכחתו לאמר שלא היית ראוי לגמול הזה, הלא אתה בעצמך תבחר במשפט אשר עשה בך האל, לא זר זולתך:3ולא אני, שאני מצדיק אותך. ירצה לומר לו שהיו ייסוריו לטובתו ולזכותו, והיה ראוי לבחור בהם כאשר יבחר בחיים, כי האל היודע סודם לטובה יביא אותם:4ומה ידעת, להשיב על כל דברי לסתור אותם:5דבר, כאשר אמר לו בראשונה, אם תוכל השיבני. זה פשט הכתוב טוב ויפה על דעת המפרשים. ועל דרך האמת יהיה יותר נאות ללשון כי יאמר יבוא העת שאתה תבחר בזה, ותאמר לאל שיביא עליך כהנה וכהנה לפדות נפשך מעבור בשחת וחיתך באור תראה:6ומה ידעת דבר, כי דבר אני אומר לך אין להשיב עליו בשום פנים:
